אני משאירה. אני משחררת. אני סולחת. אני מפנה מקום

הטבע הנשי אינו ארוג משירות נצחי ומנוחות לסובבים. במשך דורות לימדו נשים: "אל תכעסי, הרי את רכה. תסבלי, הרי את חכמה". והתרגלנו לבלוע עלבונות, לצבור משא רעיל שהורס את הגוף ואת הנפש.

הפילוסופיה של עולמה שלה נשענת על טקס גדול של שחרור פנימי.

מגיע הרגע שבו צריך לגשת אל הקו ולומר: "אני משאירה מאחור כל מה שלא היה שלי. אני משחררת חובות של אחרים. אני סולחת לעצמי על חולשותיי. אני מפנה מקום לחיים". זה אינו מרד בעולם. זו שיבה הביתה — אל הטוהר, השלווה והכבוד המלכותי של עצמך.